יש הטענה שנפוצה כמעט בכל קבוצת פייסבוק ואצל כל מי שנמצא בקשר עם סוכרתיים סוג 1. שילד סוכרתי צריך להיות כמו כולם!
הנה דוגמה שצילמתי מתוך קבוצה עם הטענה הזאת:
מה הבעיה? שאם ילד בריא אוכל שוקולוד וגלידה אז לא קרה כלום אבל אם ילד סוכרתי אוכל שוקולד וגלידה אז כל היום מתהפך. אז הוא מגיע לסוכר גבוה ואז לא מצליח להזריק בצורה מדויקת ונשאר בגובה או מזריק יותר מדי ואז נשאב לתוך היפו וכל היום זה מהיפר להיפו. זה מה שאנחנו רוצים? גם אם פעם או פעמיים הילד אכל שוקולוד וגלידה והכל היה מושלם אז הבעיה שרק באותם הפעמים זה היה מושלם ושאר הפעמים זה היה כמו רכבת הרים.
כדי להבין כמה המצב חמור למי שדוגל בגישה שסוכרתי הוא ילד רגיל תראו מה מצאו במחקר שבדקת אנשים בריאים. לא בטוח הם בריאים אבל לא מאובחנים עם סוכרת באופן רשמי.
לקחו 117,193 איש שנבחרו באופן אקראי מהאוכלוסייה. הם אכלו מה שאותם אנשים הצהירו שהם אכלו אבל לא הייתה שום התערבות במה הם צריכים לאכול. למשל אם אדם אומר שהוא אכל דייסת שיבולת שועל אז זה מה שהוא אכל. לא התערבו לו במה לאכול.
לאחר כמה שעות רנדומליות עשו לו בדיקת דם כדי לברר מה רמת הסוכר בדם ולפי זה חילקו לחמש קבוצות. כאשר הראשונה קרובה לרמות סוכר של אדם בריא ושאר הקבוצות היו טווחי סוכר גבוהים יותר שעלו מקבוצה לקבוצה.
למשל Retinopathy שהיא רטינופתיה סוכרתית. אם עד סוכר של 98mg/dl יש סיכון מסוים אז אפילו סוכר של 99mg/dl עד 116mg/dl הסיכון כמעט קופץ פי שתיים. ברמות סוכר של 117mg/dl עד 143mg/dl הסיכון כמעט קופץ פי 5 וככה הלאה. זה מה החשיבות של איזון סוכר.
מתוך אותו מחקר, Diabetic Nephropathy שהיא נפרופתיה סוכרתית שהיא פגיעה בכליות אצל סוכרתי. הסיכון ברמות סוכר של 99mg/dl עד 116mg/dl קופץ כמעט פי שתיים וברמות סוכר של 117mg/dl עד 143mg/dl , באותו בדיקה לאחר הארוחה, כבר קופץ בערץ פי 5 מהסיכון שיש למי שיש רמות סוכר של 98mg/dl ופחות.
בנוסף יש עוד מחקר מעניין שווה להציץ בו:
כאן המסקנות הן שילדים שקיבלו סוכרת מתחת לגיל 10. אם מדובר בילדה אז החיים שלה התקצרו ב-18 שנים. אם מדובר בילד(בן) אז חייו חתקצרו רק ב-14 שנים לעומת ילד ללא סוכרת נעורים. ואם הסוכרת התגלתה בין גילאי 26-30 אז החיים התקצרו רק ב-10 שנים.
זה למה השאיפה היא להגיע לאיזון כמה שיותר מהר כדי לצמצם את אירועי ההיפר ואירועי ההיפו ולהישאר מאוזן כמעט תמיד.
