בלוג

אתם מתיישבים לאכול ארוחה אבל הסוכר אחרי אותה ארוחה בדיוק קופץ ל- mg/dl 170 ופעם צונח ל-50 mg/dl כאשר האינסולין שאתם מזריקים והן מה שאתם אוכלים הוא זהה מיום ליום. אז איך זה יתכן?

אתם מנסים להשתפר ולהתאים את האינסולין. פעם מעלים ופעם מורידים כדי בסוף להזריק בדיוק את האינסולין שמתאים בול.

מה הקטע? שזה פשוט לא מצליח. ככל שאתם מנסים יותר ככה הולך לכם יותר ויותר קשה. כאילו, אפילו להעריך אינסולין לארוחה אתם לא מצליחים.

זה לא חייב להיות אינסולין לארוחה. זה יכול להיות האינסולין הבזאלי שהוא האינסולין ארוך הטווח. 

זה יכול להיות ששינוי בארוחה שאתם אוכלים מוציא אתכם לגמרי מאיזון. למה זה קורה?

ככה יום אחר יום יש את המאבק הבלתי פוסק הזה ואתם פשוט לא מצליחים לנצח. ככל שאתם מצפים שהפעם זה יצליח ככה מפח הנפש והאכזבה גדולים יותר.

אז מה ניתן לעשות? ההפתעה זה לא בדיוק אשמתכם. 

למה אני מתכוון? נניח צבעי מאוד מיומן שצבע אלפי דירות והוא יודע את כל הטריקים הקטנים שגורמים ללקוחות להיות מרוצים מהצביעה של הקיר.

מה הבעיה? אותו צבעי מיומן הגיע לצבוע דירה בעיר רחוקה אבל במקום כל ציוד הצביעה המתקדם שלו כמו:

• ניילון נצמד לריהוט ולרצפה כדי שכתמי הצבע לא ידבקו לרצפה ולריהוט ולשאר הדברים.
•  מברשות ורולרים( סוג של מברשות לצביעת שטח רב בזמן קצר אשר מסתובבות על גבי ציר)
• צבע טרי שרק קנה וערבב.

הוא הגיעה:

• בלי ניילון נצמד לברים
• בלי רולרים אלא רק עם מברשת שהתקשתה מהצביעה שהשתמשו בה לפני שבוע.
• עם צבע שהושאר פתוח במחסן לפני חצי שנה ומאוד קשה למרוח אותו.

אז מה יקרה? 

למרות כל הרצון הטוב של הצבעי המוכשר והמנוסה הוא לא יצליח לצבוע את הבית. לא כי הוא צבעי גרוע אלא כי אין לו את הציוד המתאים.

הציוד המתאים של אותו צבעי זה כמו הידע שכל סוכרתי חייב שיהיה לו כדי להצליח לאזן את עצמו ואותו אני מפרסם כאן בבלוג.

לא משנה כמה סוכרתי נאבק עם הסוכרת הוא פשוט יתקשה להתקדם מעבר לכמה צעדים בודדים ללא הידע המתאים. גם אותם צעדים יוציאו לו את הנשמה.

לעומת זאת, עם הכלים הנכונים שאני אספר עליהם כאן בבלוג אז תהליך האיזון יהיה קל כמו העבודה היום יומית של אותו צבעי מיומן כאשר יש לו את הציוד המתאים.

אז תזכרו, איזון סוכרת הנעורים מתחיל בידיעה הטכניקה ולא הרבה עבודה קשה שכמעט תמיד לא מביאה לתוצאות. תעקבו אחרי הבלוג כדי לרכוש את הטכניקה.